_edited.png)
יש דברים שעשינו, שגם הרבה זמן אחר כך קשה לנו לחיות איתם בשלום.
כאב החרטה והאשמה על משהו שעשיתי - או לא עשיתי - הוא מסוג הכאבים שלא מרפים, פשוט כי נדמה שאין דרך ליישב אותם.
שנים אחרי אנחנו עוד חושבות:
איך עשיתי את זה? איך לא ידעתי? איך יכולתי לבחור ככה?
לפעמים נדמה שאם רק נבין מספיק טוב מה קרה, נוכל סוף סוף להניח לזה.
אבל בתוך-תוכנו אנחנו יודעות: זה לא בהכרח עניין של הבנה לבדה.
כי לפעמים מה שקשה לשאת הוא לא רק את מה שקרה.
קשה לשאת את הידיעה שאני הייתי זו שעשתה את זה.
ואז הסליחה לעצמי מסתבכת.
הסליחה לעצמי
חוברת עבודה טיפולית על חרטה, אשמה והדרך לחיות עם הדברים שעשינו וקשה לנו לשאת.
מחיר השקה: 119 ש"ח
החל מ4.10.26 - 139 ש"ח
בשביל המקום הזה נכתבה "הסליחה לעצמי"
זה נכון, את העבר אי אפשר לשנות, ואולי הדרך לסליחה על המעשים שלנו עדיין ארוכה. אבל אולי היא מתחילה קודם כול בלהישיר מבט אל הכאב, אל עצמי, אל הדבר עצמו, מבלי להתחמק מהם - ואז למצוא את הדרך בחזרה אליי.
החוברת הזו לא נכתבה כדי ללמד אותך איך "לשחרר את העבר", "לחשוב חיובי" או כדי למצוא הצדקות למה שהיה.
היא גם לא נכתבה כדי להוביל אותך בסופה למשפט מסודר של סלחתי לעצמי (בינינו, לפעמים לא רק שזה קשה, אלא לא תמיד אנחנו נוותר לעצמנו כל-כך מהר).
היא נכתבה כדי ליצור מרחב שבו תוכלי להישיר מבט לדברים, לעצמך, למי שהיית, בכנות, באומץ, לפגוש את כל הרגשות שמגיעים, ואז, רק אז, אולי לרכך קצת את המפגש עם החרטה והאשמה.
וכן, יש בחוברת גם מפגש עם התיקון, עד כמה שהוא אפשרי.
מפגש עם האשמה, אבל גם עם האחריות.
מפגש עם הלמידה.
ומפגש עם החיים גם במקומות שכבר, אולי, אי אפשר לתקן.
ובעיקר, לנסות לעשות משהו שהוא לפעמים קשה הרבה יותר מלסלוח:
לא לעזוב את עצמך מול הדברים שקשה לך לשאת בעצמך.
הלקאה עצמית כדרך חיים
(וגם כי אנחנו "חייבות" להעניש את עצמנו)
"הייתי צריכה לדעת."
"איך יכולתי לעשות דבר כזה?"
"אם הייתי עוזבת קודם..."
"אם רק הייתי שותקת באותו רגע..."
"אין לי דרך לתקן את מה שעשיתי."
"אני יודעת למה עשיתי את זה. זה עדיין לא הופך את זה לבסדר."
"אולי לא מגיע לי לסלוח לעצמי."
לפעמים אנחנו חיות שנים בתוך משפט חוזר של עצמנו.
האני של היום חוזרת אל האישה שהיינו אז, עם כל מה שהיא כבר יודעת עכשיו, ומסבירה לה שוב ושוב מה הייתה צריכה לראות, להבין ולעשות אחרת.
אבל האישה ההיא לא חיה את החיים שלה בדיעבד. היא חיה אותם אז, בזמן אמת, בלי לדעת את כל מה שאנחנו יודעות היום.
וזה לא אומר שאין לנו אחריות על הבחירות שעשינו. לפעמים יש. לפעמים אפילו אחריות כואבת מאוד.
אבל לקחת אחריות ולהעניש את עצמנו אינן אותו הדבר.
מה נעשה יחד בחוברת?
נתחיל ממה שעדיין נשאר שם - הדברים שאת מחזיקה נגד עצמך, החרטה, האשמה והעונשים שאולי המשכת לגזור על עצמך.
נפגוש את מי שהיית אז, ואת מה שידעת ולא ידעת באותו הזמן. ננסה להבחין בין אשמה לאחריות, וגם לפגוש בכנות את החלקים בעצמנו שפחות נעים לנו לראות.
נבדוק מה עוד אפשר לתקן, ומה עושים עם הדברים שכבר אי אפשר.
ובסוף נגיע גם אל שאלת הסליחה - לא מתוך הנחה שאת חייבת לסלוח לעצמך, אלא מתוך ניסיון למצוא דרך לחיות עם עצמך קצת אחרת.
זו לא חוברת שקוראים וממשיכים הלאה
לאורך החוברת משולבים תרגילי כתיבה והתבוננות, שאלות טיפוליות ועבודה עדינה עם הגוף, כדי שלא רק תביני את הדברים בראש אלא תוכלי לפגוש את עצמך בתוכם.
אפשר לעבוד איתה לאט. לעצור. לחזור. לדלג על שאלה שכרגע גדולה מדי. לבחור דבר אחד שאת מסוגלת להיות לידו ולא בהכרח את הדבר הכואב ביותר שאת נושאת.
אין כאן מבחן, ואין נקודה שאת אמורה להגיע אליה.
יש כאן דרך.
ומה אם אני עדיין לא מצליחה לסלוח לעצמי?
אין בחוברת הבטחה לסליחה לעצמך.
סליחה אינה משימה שצריך להשלים, והחוברת הזו לא תבקש ממך לומר מילים שאת לא מאמינה בהן.
יש כאן הבטחה למפגש אמיתי, עמוק, שלך עם עצמך, על כל החלקים שלך.
אולי בסופה עדיין תגידי:
אני לא מצליחה לסלוח לעצמי על זה.
זה עדיין כואב לי מאוד.
אולי זה ייקח עוד זמן. ואולי חלק מזה תמיד יישאר איתי.
אבל אולי תוכלי להוסיף:
עשיתי עוד צעד במקום הזה.
הבנתי דברים שלא הבנתי אז.
פגשתי דברים שלא הייתי מוכנה להכיר בהם שנים.
בעיניי, לפעמים זו כבר תנועה עצומה. התחלה של ריפוי.
מה מחכה לך בפנים
חוברת דיגיטלית לעבודה עצמית, המבוססת על כלים ותהליכים מתוך העולם הטיפולי.
בתוכה נעבור דרך חרטה ואשמה, ענישה עצמית, המבט בדיעבד על מי שהיינו, החלקים בעצמנו שקשה לנו לפגוש, אחריות, תיקון, הדברים שאי אפשר לתקן - והאפשרות לחיות לצד כל אלה בקצת יותר חמלה כלפי עצמנו.
PDF דיגיטלי | להורדה מיידית לאחר הרכישה | לעבודה בקצב שלך
מחיר השקה: 119 ₪
מי אני
ורד גרנאי, פסיכותרפיסטית בגישה מבוססת גוף־נפש ומיינדפולנס
בעבודה שלי אני פוגשת שוב ושוב את המקומות שבהם אנחנו יודעות בשכל דבר אחד, אבל משהו בתוכנו עדיין חי במקום אחר. את הפער בין להבין לבין להרגיש, בין לדעת שהעבר נגמר לבין להמשיך לשאת אותו בגוף, ובין הרצון להיות בחמלה כלפי עצמנו לבין הדברים שאנחנו פשוט לא מצליחות לסלוח לעצמנו עליהם.
את החוברת הזו כתבתי מתוך המרחב הזה.
לא מתוך מחשבה שיש לי דרך פשוטה לפתור אותו, אלא מתוך אמונה שאפשר לפגוש גם את המקומות הקשים ביותר בתוכנו בכנות, באחריות ובחמלה - בלי שאחד מהם יבוא על חשבון האחרים.
הסליחה לעצמי
כשאת מוכנה לפגוש את הדברים כפי שהם, משהו יכול להתחיל להתרכך. כשאת מוכנה לראות גם את החלקים שקשה לך לפגוש, בלי למחוק אותם ובלי לתת להם להפוך לכל מי שאת, יכולה להתחיל להיווצר בתוכך תנועה חדשה.
לא בהכרח סליחה. לא עדיין.
אבל אולי קצת פחות מלחמה.
הסליחה לעצמי
חוברת עבודה טיפולית על חרטה, אשמה והדרך לחיות עם הדברים שעשינו וקשה לנו לשאת.